בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' דדון ואח'

החלטה

המבקש עותר לביטול פסק הדין שניתן כנגדו במעמד צד אחד ביום 18.09.06 בהעדר הגנה.

הבקשה דנן מעלה לדיון את היחס בין אינטרס סופיות הדיון לבין זכותו של המבקש כי ינתן לו יומו בבית המשפט.

פסק הדין ניתן לאחר שבמסגרת דיון בפני כב' הרשמת ג'רבי בבקשת רשות להתגונן של החייב העיקרי נקבע בהחלטה מיום 09.07.06 כי בפועל בקשת הרשות להתגונן אשר הוגשה לכאורה מטעם כל הנתבעים לא הוגשה מטעם הערבים.

לפיכך, קבעה כב' הרשמת ג'רבי כי אין למבקש הגנה ויש לתת כנגדו וכנגד הערב הנוסף פסק דין.

פסק הדין נחתם על ידי ביום 18.09.06.

מעיון בתיק עולה כי המבקש, יחד עם הערב הנוסף הגישו ביום 29.04.07 בקשה ראשונה לביטול פסק הדין.

בבקשה טענו כי לא זומנו לדיון ולא ידעו על הגשת כתב התביעה.

בתגובה אשר הוגשה לבקשה הקודמת כבר אז נטען כי הוגשה באיחור.

בהעדר תשובה לטענה זו נדחתה הבקשה הקודמת לביטול פסק הדין ביום 19.09.07.

הבקשה דנן הוגשה רק ביום 07.09.09 ע"י אמו של המבקש שעה שהמבקש שוהה בחול.

הבקשה הוגשה ראשית ללא תצהיר או אישור קונסולרי מקורי ולאחר שנמחקה הוגשה בשנית ביום 18.10.09.

יצוין כי בבקשה אשר נראה כי נערכה ע"י אמו של המבקש נטען כי המבקש משנת 2007 עזב לחול ונטען שם שעשה כן בעקבות חובות לאנשים.

המבקש טוען כי כרגע הינו תושב קנדה ובא לארץ מאחר ומבקש לטפל בחובו אשר אכן טפח לממדים לא מבוטלים.

לאחר עיון במכלול הטענות ועם כל הרצון לסייע למבקש לקבל את יומו בבית המשפט לא פירט המבקש מדוע מאז שהגיש בקשה לביטול פסק דין בשנת 2007 לא טרח לברר את גורל בקשתו הקודמת אשר נמחקה כאמור באפריל 2007.

נכון הדבר כי בסוף שנת 2007 לטענתו עזב המבקש את הארץ אולם בבקשתו לא ציין מה קרה בין מועד הגשת הבקשה ועד עזיבתו את הארץ ומדוע במשך כל השנים לא טרח והגיש בקשה חוזרת לביטול פסק הדין. אכן לאחרונה ביהמ"ש העליון אפשר ביטול פסק דין בבקשה שהוגשה לאחר מס' שנים אולם שם פורטו נסיבות מיוחדות מהן עלה כי המבקש פעל לביטול פסק הדין במשך כל השנים והמשיב ידע על נסיונות אלו.

הבקשה דנן אינה מפרטת כל נימוקים להארכת מועד ובוודאי לא נימוקים מיוחדים נוכח משך האיחור.

יובהר כי בחלוף הזמן נדחתה גם בקשת הרשות להתגונן של החייב העיקרי וזאת ביום 11.03.07.

יובהר כי כתב התביעה הוגש לכאורה זמן סביר לאחר נטילת ההלוואה.

אכן הבקשה דנן הינה בקשה לביטול פסק הדין מטעמי צדק בלבד ואין בה טענות הגנה לגופו של עניין אולם בנסיבות העניין סביר כי גם אם יתגונן המבקש לא יהיו בפיו טענות הגנה אשר ייגרמו להפרט מוחלט מערבותו.